



חיזוק הקשר עם המורים המקצועיים
חיזוק הקשר עם
הורי התלמידים
חיזוק הקשר עם
התלמידים והתלמידות
כמחנכת כיתה את מנהלת צוות מקצועי, יש חשיבות רבה לקשר ולעבודה השוטפת אתו.
איך אפשר לעבוד באופן יעיל ומקדם?
הנה פרקטיקות פשוטות
לחיזוק הקשר
עם הורי תלמידי הכיתה
הנה 3 פרקטיקות פשוטות
לחיזוק הקשר,השייכות
וההכרות בכיתה
מפגש אחד על אחד
אחת לשבוע- שבועיים קבעי שיחה קצרה עם אחד או אחת ממורי הכיתה.
עצם הקשר המפגש והשיח חשובים. זו הזדמנות לשמוע על ההצלחות והאתגרים בעבודה בכיתה, להציע שת"פים בקידום יוזמות משותפות ברמת הכיתה ולחשוב ביחד כיצד ניתן לקדם תלמידים הזקוקים לסיוע.
קפה! אפשר גם תה.
במהלך השיחה, נשאל שאלות כמו:
ממה את נהנית בכיתה?
מה האתגרים שלך?
במה תרצי עזרה ממני?
האם יש תלמידים שתרצי לחשוב ביחד לקדם אותם?
את הופכת לכתובת משמעותית לצוות המורים שלך:
שמירה על קשר רציף וקבוע מסייעת ליצירת שפה פדגוגית משותפת, לחיזוק תחושת המסוגלות של המורים ולמתן מענים אפקטיבים ומקצועיים לתלמדים הזקוקים לכך.
רק מילה טובה
לכלל הורי התלמידים
מ-פ-ר-ג-נ-ים! מתקשרים באופן יזום לומר מילים טובות. נשתף בהצלחות, ברגעי נחת, נחפש באופן אקטיבי ומכוון דברים טובים.
פעם פעמיים בשבוע- כל פעם לתלמידים אחרים.
בטח!
"רציתי לשתף שהיום למדנו על… ועמית הציגה את הנושא בצורה מדוייקת ומרשימה. אני גאה בה מאוד!"
או:
"היום בר סייע לאחד מהתלמידים ללמוד לקראת הבחינה במתמטיקה וויתר על ההפסקה שלו. שמחתי לראות את החברות והרגישות שהפגין."
5 דקות בשבוע של פנאי לשיח עם הורה
רשימת שמות של תלמידים- לשים לב שאנחנו לא מפספסים אף תלמיד
פעם בשבוע נשלח הודעה או שתיים, שמעלה חיוך, כל פעם להורה אחר ויצרנו קצת נחת.
נשתף את ההורים גם בהצלחות באופן שוטף, ולא רק סביב אירועים חריגים.
הקפידי לשתף במעשה או הישג ספציפי של התלמיד או התלמידה, ו.. מומלץ גם לשתף ברגשות שלך. תכלס - לעשות טוב, עושה טוב. אין מה להגיד :)
לא נדבר באופן כללי ("היא מדהימה") אלא ספציפי.
וגם- נשאיר את ההודעות האלה רק לדברים טובים! (בלי אבל… )
תתפלאו לראות את השפעה של הפרקטיקה הזו על התלמידים שלכם ועל הקשר עם ההורים.
2 על 10
תלמידים הזקוקים ליותר תשומת לב, ליווי או מעקב.
מפגשים קצרים המתקיימים ברצף לאורך 10 ימים. אורך כל מפגש 2 דקות בלבד.
"סמול טוק"- שיחה על עניינים יום יומיים.
מה שחשוב זה לא בהכרח נושא השיחה או המידע, אלא האוירה והתקשורת, שניצור בקשר עם התלמיד. 2/10 שמה דגש על עצם ההתעניינות, שאילת שאלות סקרניות וחיזוק כוחות ומתמקדת בתדירות וברציפות המפגשים הקצרים.
בכל זמן: בשיעור, בדרך לכיתה או בהפסקה.
כלום. לא תצטרכו לגזור כרטיסיות, להכין קלפים או לארגן חדר ולהתכונן לשיחה עמוקה.
שאלות פתוחות המזמינות לשיח. למשל:
שאלות על תחומי עניין ותחביבים (משחקי ספורט, חוויות מתנועת הנוער, חוגים וכו'),
שאלות הקשורות לזמן בשנה (סופשבוע, חגים, יומולדת),
שאלות הקשורות לאירועים בכיתה (מבחן, טקס, שיעור)
אמירות מחזקות (שמעתי שהשתתפת בשיעור מדעים, שהגעת בזמן, שקיבלת ציון טוב בספרות) וכן כל שאלה המבטאת התעניינות בתלמיד.
וגם- שימוש בהומור תמיד עוזר.
לא נפתח נושא גדול, אינטימי או "כבד", גם לא ננזוף או ננהל שיח משמעתי- הפרקטיקה הזו לא מתאימה לשיח מסוג זה.
⚠️בדרך כלל לשיחה יש מטרה, בטח בין מורה ותלמיד.
כאן ההזמנה היא פשוט לדבר. לעיתים יש תחושה מביכה או מאולצת אבל ככל שנתאמן יותר זה יהפוך לטבעי וזורם.
תתפלאו לראות את השפעה של הפרקטיקה הזו על התלמידים שלכם ועל הקשר בינכם.
2/10 תחזק את היכולת החברתית של התלמידים (וגם שלכם) לנהל סמול טוק, שהיא כאמור מיומנות בינאישית נחוצה וחשובה.
לראות את הנתונים בעיניים
נסי להקדיש זמן קבוע לעיון בנתונים המצטברים: איחורים, חיסורים, ציונים והתנהלות התלמידים.
כך תוכלי לזהות מגמות, לחגוג הצלחות או אפילו להתערב בשלב מוקדם אם יש בעיה במקצוע מסוים, ולאתר תלמידים שזקוקים לליווי ותמיכה.
חשוב לזהות בעיות כשהן קטנות: עוד לפני שכל הנורות האדומות נדלקות. כך נוכל לבנות תכנית התערבות יעילה וממוקדת כבר בהתחלה.
חשוב לראות איזה נתונים חשוב לנו לפלח, למשל:
-לעקוב אחרי הציונים בממטיקה לאורך השנה
-לראות מגמות של נוכחות תלמידים בתחילת יום או בסיומו
-ללוות תלמיד מסויים
- וכו'.
זהירות! מורה בדרך
לכלל הורי התלמידים
מ-פ-ר-ג-נ-ים! מתקשרים באופן יזום לומר מילים טובות. נשתף בהצלחות, ברגעי נחת, נחפש באופן אקטיבי ומכוון דברים טובים.
פעם פעמיים בשבוע- כל פעם לתלמידים אחרים.
בטח!
"רציתי לשתף שהיום למדנו על… ועמית הציגה את הנושא בצורה מדוייקת ומרשימה. אני גאה בה מאוד!"
או:
"היום בר סייע לאחד מהתלמידים ללמוד לקראת הבחינה במתמטיקה וויתר על ההפסקה שלו. שמחתי לראות את החברות והרגישות שהפגין."
5 דקות בשבוע של פנאי לשיח עם הורה
רשימת שמות של תלמידים- לשים לב שאנחנו לא מפספסים אף תלמיד
פעם בשבוע נשלח הודעה או שתיים, שמעלה חיוך, כל פעם להורה אחר ויצרנו קצת נחת.
נשתף את ההורים גם בהצלחות באופן שוטף, ולא רק סביב אירועים חריגים.
הקפידי לשתף במעשה או הישג ספציפי של התלמיד או התלמידה, ו.. מומלץ גם לשתף ברגשות שלך. תכלס - לעשות טוב, עושה טוב. אין מה להגיד :)
לא נדבר באופן כללי ("היא מדהימה") אלא ספציפי.
וגם- נשאיר את ההודעות האלה רק לדברים טובים! (בלי אבל… )
תתפלאו לראות את השפעה של הפרקטיקה הזו על התלמידים שלכם ועל הקשר עם ההורים.
רואים 6/6
לכל הכיתה. כל 6 שבועות עם קבוצה חדשה.
שישה מפגשים מובנים עם קבוצת תלמידים קבועה לחיזוק הקשר והשייכות.
באחת מהשעות הפרטניות. חשוב להקפיד על שעה קבועה ומקום נעים וקבוע.
הכינו את הקבוצות. חשוב להפעיל שיקול דעת בבחירת הרכבי הקבוצות. דאגו שלכל אחד יהיה לפחות מישהו אחד שהוא מרגיש בנוח איתו.
שימו לב: זוהי הצעה בלבד למה ניתן לעשות עם התלמידים. מוזמנים לבחור כל נושא בהתאם לצרכים שלכם ושל התלמידים שלכם.
להלן הצעות ל 6 מפגשים (מערכי השיעור יעלו כאן בהמשך)
מפגש ראשון: השם שלי
פתיחה- מה נשמע וכללי שיח- מה עושים פה
תוכן- השם שלי ואני, השם האינדיאני שלי,
סיום- מעגל כח
מפגש שני- התכונות שלי וכוחות
מפגש שלישי- התמודדות
מפגש רביעי- חלומות יעדים
מפגש חמישי חברים (דיגיטל)
מפגש שישי פרידה וסיכום
הזדמנות להכיר לעומק את הכיתה שלנו.
בואו נודה על האמת, שיחות אישיות לוקחות המון זמן ותכלס בדרך כלל נצליח לקיים לא יותר משתיים-שלוש שיחות אישיות עם כל תלמיד ותלמיד.
אנחנו מזמינים אתכן לנהל שיחה קבוצתית- להכיר את התלמידים שלכם לא רק כלומדים אלא כמתבגרים, שיש להם תחביבים, כוחות ותחומי עניין מגוונים. בנוסף, תינתן להם הזדמנות להכיר את חבריהם לכיתה במסגרת קטנה ובטוחה וגם ללמוד עוד על עצמם.
לא חייבים להספיק "הכל". הדגש הוא על המפגש והשיח ולא על המתודה. לא לדבר יותר מידי, לא לפחד משתיקה, לתת לקבוצה לעבוד. לא לוותר על שיח מוגן ולא להתעלם משיח פוגעני או מבט מזלזל.
תתפלאו איזה שעה כיפית היא יכולה להיות, לא תרגישו איך הזמן עובר מהר כשנהנים.
זו הזדמנות נהדרת, בה התלמידים יראו אתכם באופן אחר - נגיש וקרוב יותר. גם לתלמידים תהיה הזדמנות ליצירת קשרים חברתיים מיטיבים בקבוצה הקטנה ואת המתנה הזו תרגישו בשינוי האווירה בכיתה.
ישיבות פדגוגיות
התחילו תמיד עם נקודות החוזק ודבר מה חיובי. קונקרטי וספציפי ולא אמירות כלליות .
שוחחו על הכיתה, גם כקבוצה חברתית.
כאשר מועלה קושי בעבודה מול תלמיד מסויים, נסו לבדוק איזה מורה דווקא כן מצליח איתו ולבחון מה עובד אצלו.
נסו להיות ממוקדות ולכתוב פעולות ספציפיות מוגדרות להמשך ומי אחראי ומתי נקיים מעקב.
לאחר הישיבה, כדאי לעדכן את מורי הצוות בהתקדמות או בפעולות שננקטו.
מרימים דגל
להורים לתלמידים שמעוררים בנו דאגה.
אנחנו נמצאות ורואות את התלמידים יום יום בסביבה החברתית שלהם, ליד בני גילם ולעיתים יש לנו נקודות מבט נוספות. זו הזמנה לשיחה במידה ונזהה סימנים או התנהגויות מדאיגות.
נרים טלפון להורים ונקיים שיחה בה:
נתאר מה אנו רואו, למשל: ״בימים האחרונים יוחאי נראה לי קצת סגור ופחות עם חברים. מה שלומו? "
נברר מה קורה אחה"צ. נשאל למשל:"האם הוא שיתף אתכם במשהו שקרה בבית הספר או בבית? איך ניתן לעזור לו?״
נחשוב ביחד על דרכי פעולה (נתייעץ במידת הצורך).
לא חייבים לפתור הכל בשיחה אחת - מה שחשוב כאן הוא הזיהוי של הקושי ויצירת ברית לשינוי. החליטו על מטרה משותפת וקבעו מועד לשיחה הבאה.
עם כל הכבוד לקשר ביננו, המבוגרים, נזכור שהעבודה שלנו היא קודם כל מול התלמידים והתלמידות.
בסוף, אנחנו נרצה שהם יפנו אלינו עם הקשיים והצרכים הנוגעים לבית הספר, ואולי לא צריך להפעיל ישר את ההורים.
עבודה ישירה עם התלמידים והתלמידות תסייע לחזק את האחריות, הייצוג העצמי ויכולת ההתמודדות שלהם. הם צריכים לדעת שהם יכולים לסמוך עלייך.
זה אינטרס משותף שלנו ושל ההורים - בדיוק כך נעביר להם מסר שאנחנו סומכים עליהם ושהם מסוגלים להתמודד לבד.
הכדור בידיים שלכם
לכל הכיתה
קבוצת תלמידים מכינה מפגש לכלל הכיתה.
פעם בחודש בשעת הוראה במערכת הכיתה.
התלמידים מכינים את השיעורים.
כל פעם קבוצת תלמידים תעביר שיעור בנושא כלשהו. (עד חצי שעה)
מי בוחר את הנושא? התלמידים.
איזה נושא? אומנות, ספורט, מוסיקה, בע"ח, טיולים, או כל תחום עניין משותף.
לאחר הפעילות ניתן זמן קצר לחברי הקבוצה לשתף בחוויות ובתחושות שלהם.
לדוגמה: איך היה לכם להכין את הפעילות? איך היה לכם להעביר אותה? ממה נהניתם? (חמש דקות)
בסיום השיעור נזמין שלושה תלמידים לתת "מתנות קטנות" לקבוצה המציגה.
לחברי הקבוצה - מקבלים מקום לבטא את עצמם ולהציג את תחומי הידע והעניין שלהם. זו הזדמנות בשבילם גם להתאמן בעבודת בקבוצה ולגלות נושאים משותפים.
למורה - הזדמנות להכיר את התלמידים דרך הדברים שהם אוהבים ומעניינים אותם ולתרגל עם התלמידים מיומנויות של התנהלות בקבוצה.
לכיתה - איזה שיעור כיף! נכון?
לא להשאיר תלמידים ללא קבוצה ולא להיות שיפוטיים כלפי הנושא.
.png)








